הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נג'אר ואח'

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה על סך של 414 ₪ הנתבעים מהמבקש בגין אי תשלום פרמיה לפי פוליסת בטוח שנכרתה עם המבקשים.

המשיבה הגישה כנגד שני המבקשים תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל כאשר לטענתה הוציאה למבקשים פוליסת בטוח לבטוח דירה ותכולתה בתקופה 12.9.12 ועד 31.8.13.

לטענת המשיבה בוטלה פוליסת הבטוח ביום 25.12.12 בעקבות אי תשלום הפרמיה לאחר שהוראת הקבע שנמסרה לשם גביית התשלומים – לא כובדה.

המבקשים נותרו חייבים למשיבה סך של 414 ₪ בגין התקופה בה היתה הפוליסה בתוקף.

2. המבקשים טענו כי הינם אחים המתגוררים בבניין רב קומות כאשר המבקש 1 מתגורר בקומה שלישית ואילו המבקשת 2 בקומה השנייה של אותו הבניין.

בשלב מסוים, טוען המבקש 1, כי התעניין בביטוח דירתו, דירתה של המבקשת 2 ודירתו של אחיו נביל, אשר המתגורר בקומה הראשונה של הבניין, ועל כן פנה לסוכן המשיבה במשרדיו בעיר מגוריו. (סעיף 3 לתצהיר התומך בהתנגדות).

סוכן המשיבה הציג למבקש 1 הצעת בטוח ותנאיה והמבקש בתורו, בקש לשקול את ההצעה טרם יחתום עליה.

לאחר שיקול דעת, החליט כי ההצעה אינה תואמת את צרכיו וצרכי אחיו ולפיכך, הודיע לסוכן הבטוח כי אין בכוונתם לרכוש את הבטוח דרך המשיבה. עוד טען המבקש 1 כי הוא ואחיו פנו לאחר מכן לחברת בטוח אחרת, קיבלו הצעה אחרת ורכשו בטוח לדירות כדבעי.

לטענת המבקשים, בנסיבות העניין לא נכרת הסכם בין הצדדים המחייבם בתשלום.

3. במעמד הדיון הוצגו למבקש 1, שלוש הצעות בטוח אשר המבקש 1 הודה בחתימתו על פניהם.

כמו כן, הוצג למבקש 1 טופס הוראת קבע לבנק אשר המבקש 1 הודה כי חתם על טופס זה.

יש לציין כי לכתב התביעה צורף טופס הצעה מקוצר לבטוח דירות, חתום על ידי המבקש 1, ממנו עולה הצעה לבטוח תכולת דירה ומבנה של דירה בשטח 140 מ"ר בקומה 2 מתוך 3.

המבקש 1 לא הכחיש בתצהירו התומך בהתנגדות את חתימתו על פני טופס זה.

עוד יש לציין כי המבקשים לא צירפו להתנגדותם העתק הפוליסה אשר לטענתם רכשו לאחר שסירבו להצעתו של סוכן המשיבה ובמעמד הדיון הסתבר כי בידי המבקשים פוליסה אחת של חברת הבטוח הפניקס המתייחסת לבטוח תכולה בלבד של דירות בקומות שלישית ורביעית של אותו הבניין. פוליסת בטוח זו נכרתה כבר ביום 1.2.12 – עוד לפני תקופת הביטוח נשוא תביעה זו.

במעמד הדיון ציין המבקש כי נפלה בפוליסת הבטוח טעות וכי הבטוח מתייחס לדירות בקומות 2 ו 3 ולא 3 ו 4 כאמור בה.

4. דיון והכרעה:

דינה של ההתנגדות להידחות.

בדיעבד נסתרו טענותיו העובדתיות של המבקש 1 והסתבר כי חתם על הצעה לבטוח וגם על הוראת קבע לשם תשלום הפרמיות. המבקש 1 לא התכחש לחתימותיו אלה אך טען כי עובדות אלה אינן מעידות על הצעה וקיבול כלל כך שלא נכרת הסכם מחייב.

טענה זו של המבקש 1 תמוהה. בפי המבקש, לכל היותר, עילת תביעה כנגד סוכן הבטוח אשר לטענתו החתים אותו על המסמכים תוך שהשיאו לחשוב כי אינם מחייבים אותו.